פסק-דין בתיק תא"מ 3100-09

1.                     בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר על סך של 30,860 ש"ח, לגביית 3 שיקים. התביעה הוגשה

על בסיס של בקשה לביצוע שטר שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתיק: 14-15132-08-7 ( החלטה מיום 6.7.09, בש"א 1183/09). בבקשת הביצוע, פורטו השטרות כדלקמן:

                        שיק מס' 3562762 ע"ס של 2,100 ש"ח, שמועד פירעונו 22.12.98;

                        שיק מס' 3562761 ע"ס של 4,555 ש"ח, שמועד פירעונו 12.1.99;

                        שיק מס' 3562829 ע"ס של 5,800 ש"ח, שמועד פירעונו 14.12.00.

                        ביום 24.12.08 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר, לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967. ההתנגדות הועברה לבית משפט שלום וביום 6.7.09, הסכים ב"כ התובע בדיון בהתנגדות לקבל את ההתנגדות וכן ביקש להגיש כתב תביעה מפורט בעילה השטרית ובעילות נוספות, ובקשתו נעתרה ( בש"א 1183/09). לפיכך, בהמשך, הוגש ביום 16.11.2010 כתב התביעה בסדר דין מהיר.

2.         בהתנגדות לביצוע שטר נטען ע"י הנתבעת, כי לא נתקבלה הודעת חיוב בגין השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל; השיקים ניתנו לביטחון בלבד ולא נמסרה הודעת חילול; לא הובא לידיעת הנתבעת, המושכת, כי השיקים הופקדו ולא כובדו או כל הודעה אחרת; השיקים נמסרו לביטחון להבטחת תשלומים שונים מכוח הסכם שכירות של דירה שהנתבעת שכרה מהתובע, במהלך השנים 1997 עד 1998, לערך. נטען, כי השוכרים עמדו בכל התשלומים השוטפים ומעולם לא הועלו כל טענות לגבי חובות.

            על פי כתב התביעה - נטען כי השיק על סך 5,800 ש"ח הוסב לעיריית ערד טרם מועד פירעונו. לגבי שני השיקים האחרים הם הועברו לטיפול של חברה לניקיון שיקים ודבר החילול הובא לידיעת התובע אך ורק כ-3 שנים קודם להגשת התביעה.

            בכתב ההגנה שהוגש לאחר הגשת כתב תביעה כאמור, נטען לדחייה על הסף מחמת התיישנות; מחמת שיהוי. כמו כן, נטען כי לגבי השיק על סך של 5,800 ש"ח לתובע אין עילת תביעה שכן הוא אינו נפרע ואינו נסב. כמו כן נטען שהשיקים שהם שטרי ביטחון ולא קמה עילת תביעה שכן כל התשלומים שולמו כדבעי. נטען גם כי לא התקיים התנאי בשטרי הביטחון. כמו כן נטען כי מחמת השיהוי הורע מצבה של הנתבעת גם בהיבט של שיערוך החוב נשוא השיקים.

3.         ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות וביקשו לסכם בכתב, תוך הגשת מוצגים שהם השיקים, פסק דין שניתן לגבי השיק של 5,800 ש"ח, הנספח לכתב ההגנה ודו"חות העירייה.

            הגם שההסכמה וההחלטה בדבר הגשת הסיכומים נעשו בדיון במעמד הצדדים, בא כוח התובע לא הגיש את סיכומיו בזמן ולאחר המתנה הגישה באת כוח הנתבעת את סיכומיה. סיכומי בא כוח התובע הוגשו לאחר מכן . ההסבר לחוסר המעש שניתן על ידי בא כוח התובע הוא: "תקלה משרדית" בהקלדת המועד לביצוע (בקשה מס' 8). לצערי זו שגרה ולא תקלה נדירה ביותר ממשרד אחד, ואף בא כוח התובע חזר על כך בתיק אחר שנדון בפני היום ( ת.א. 4789/09, בית המשפט השלום באר שבע, פסק דין מיום 22/11/11). למרות שבא כוח התובע ביקש ארכה והתבקש להמציא את עמדת הצד שכנגד, הוא לא עשה כן אלא הגיש את סיכומיו לתיק ביום 13/11/11 באיחור של כחודש וחצי, וכאמור אחרי הגשת סיכומי באת כוח הנתבעת. בהמשך הגישה ב"כ הנתבעת סיכומים חדשים ביום 27.11.11.

באשר לטענת ההתיישנות לגבי השיק על סך של 5,800 ש"ח - נטען בכתב התביעה, כי העובדה שהשיק חולל, הובא לידיעת התובע אך ורק בשנת 2007 כאשר התובע נתבע ע"י עיריית ערד בתיק: 700217/07, בית המשפט השלום באשדוד. בתיק האמור הצדדים הגיעו להסכם פשרה, שהעתק ממנו הוגש וסומן מוצג ת/2. על פי הסכם הפשרה, קיבל התובע חזרה את השיק.

נטען אפוא, כי עילת התביעה קמה, לכל המוקדם, בשנת 2007, ולפיכך היא לא התיישנה. נטען גם כי לא הייתה מניעה שהנתבעת תפנה לעיריית ערד כדי להוכיח שהיא שילמה את כל החיובים שחלו עליה כשוכרת והיא לא עשתה כן.

4.         ב"כ הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התובע אינו נפרע ואיננו נסב, ואיננו אוחז, ולפיכך איננו יכול לתבוע את השיק ( סעיף 37 לפקודת השטרות וכן סעיף 1 לפקודה). נטען כי השיק משורטט ונרשם לפקודת העירייה, ולכן אין לתובע כל זכות תביעה בשיק. מדובר בשיקים שניתנו לביטחון ומסירתם היא על תנאי. לא צריך לרשום את הביטוי כי מדובר על שיק  לביטחון על השטר, תוך הפניה לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר [ע"א 205/87 ס.מ.ל. סכונות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680(1989) ]. נטען כי השיהוי מלמד שהגרסה של הנתבעת היא הנכונה, דהיינו שמדובר בשטרי ביטחון. זאת ועוד, על פי דפי המחשב של עיריית ערד, עולה כי בתום תקופת השכירות, כמעט אין חוב לעירייה ( מוצג נ/2). מכאן עולה בבירור כי המחלוקת בין התובע לעירייה איננו נוגע לחוב בהקשר לתקופת השכירות. הניסיון לגבות את השיק שהוסב לעירייה הינו ניסיון סחיטה שלא כדין. סכום התביעה מופרך וגם כך הוא אסמכתא לניסיון סחיטה שלא כדין.

5.         מדובר בשיק שמועד פרעונו 14.12.00. גרסת הנתבעת היא שהשכירות הסתיימה בסוף שנת 1998.

            התובע אינו מסביר מתי הוא הסב את השיק לעירייה אלא רק המועד שנודע לו שהשיק לא נפרע. לכאורה, מרישום הבנק השיק לא כובד ביום 17.12.00 ( אכ"מ). על פי דו"חות העירייה ( מוצג נ/2) נכון לינואר 1999 אין חובה לעירייה.

            השיק נמסר ללא מילוי שם הנפרע.

            הנתבעת לא נחקרה על גרסתה בין בשלב ההתנגדות לביצוע שטר ( בש"א 1183/09) ובין בשלב הדיון בתיק העיקרי ( פרוטוקול מיום 18.9.11).

            השתכנעתי מגרסת הנתבעת, שהיא לא נחקרה עליה, מתקופת השכירות, מדו"חות העירייה ( מוצג נ/2), ומועד פירעון השיק כי השיק נמסר על תנאי שפרטיו אינם ידועים והתובע עשה בו שימוש בנסיבות שאינן ידועות כשנתיים לאחר תום תקופת השכירות.